ההיסטוריה של פיליון - היסטורית הקסם של פיליון
ההיסטוריה של פיליון - היסטורית הקסם של פיליון
פיליון ידוע מתקופה העתיקה בתור "הר הרפואי" בגלל הצמחים, שאפשר למצוא כאן.
ההיסטוריה של פיליון מתחילה כמעת באותו זמן שבו הוקמה דימיטריאדה, 300 שנים לפני הספירה בזמן שלטונו במקדוניה של דימיטריוס פוליורקיטיס. דימיטריאדה אז הייתה המרכז של מגניסיה והעיר הצליחה לעמוד מול הפלישות של אויבים רבים: הגוטים, הסלאבים, הטורקים, הבולגרים והפרנקים.
בתקופה הביזנטית אין לציין עיר חשובה בפיליון משום שכול האזור טסליה היה כל הזמן תחת הממשל הצבאי בגלל הפלישות של שבטים זרים כמו הגוטים /396 שנים אחרי הספירה/ והונים /539-540 שנים אחרי הספירה/ שאז היה בדימיטריאדה.
כאשר קונסטנטינופול נפל בידי הצלבנים בשנת 1204, המנהיג שלהם תפס טסליה ופיליון. בשנת 1222, העריץ איםירוס טאודורוס שיחרר את האזור משלטון הלטיני ובשנת 1393 טסליה נפלה תחת השלטון הטורקי.
בזמן המרד היווני, איש הכנסייתי אנטים גזיס פילוטיס הכין את הרקע למאבק העצמאות. פיליון השתתף במרד היווני עם סרן קיריאקו וסדקי שהתרחש ב7 למאי 1821, אבל הצבא הטורקי באזור רסק את המרד ושקעו אותו בדם.
בפעם השנייה, במרץ 1854, הפעילויות למרוד גם היו קטלניים. בסוף פיליון הצליח להשתחרר ב2 לנובמבר 1881 בעזרת הבריטים, התנועה ליוון חופשית ו בתמיכה של כוחות חיצוניים.
משנת 1830 ואחר-כך, התושבים של פיליון נודדו אל קווי הים, ושם הקימו ישובים. אך הם בשכיחות נעשו טרפים לשודדי הים ובגלל זה נאלצו לעבור למקומות יותר גבוהים. מקומות המועדפות היו ליד המנזרים.
באופן הנזכר בהסתברות גבוהה הקם גם הישוב הגדול והבולט ביותר של פיליון, זגורה וחוף של חורפטו.
המרכז הראשון של זגורה ההוא המנזר פראוברז'ניה סוטירוס.
המנזר הוקם סביב שנת 1160 אחרי הספירה והיה גדול עם הרבה נזירים, אך נשמד בשריפה באוגוסט שנת 1887.
בסביבת המנזר הוקמה השכונה הראשונה של זגורה סוטירה ועם הזמן הוקמו שכונות אחרות –גאורגי הקדוש, נדליה הקדושה, פטקה הקדוש.
הזגורה החדשה התחילה להתפתח במהירות, והחקלאות, הסחר ורוח הנוצרית פרחו.
דוגמאות להתפתחות הזאת היו האחוזות הבנויות באופן מעולה, המצבות והמסורת העשירה של הנוצרות.
בין המצבות של זגורה הראשון הוא מוזאון היווני – בית הספר ריגה פראו, שחלק ממנו נשמר עד היום, ליד תחילת הדרך לחורפטו. שם, סביר ביותר, היה נמצא הבניין של בית-הספר העתיק.
דוגמאות אחרות להתפתחותה של זגורה הם 1200 הספרים המקוריים, קודקסים וכתבי יד מספרייה העתיקה הזגוריאנית /תרומות מפטריארך קליניק השלישי, י' פקינגו, האחים לפטי ו וולטו/. גם כן יש 13,500 ספרים, שנתרמו על-ידי האחים קונסטנטינוס ואפוסטולוס קונסטנטינידיס, האחים אלקס וקון' קסבתי, טאודור אפנדוליס, המשורר ק' צקרדס ועוד.
גם כן, זגורה וחורפטו היו במקום הראשון לייצור משי /25,000-30,000 אוקים* בשנה/ עם יצוא לבריטניה, לדלמציה, לגרמניה ולחלקים אחרים באירופה. בנוסף, ממקומות שונים ביוון היו מביעים כמויות גדולות של צמר /יותר מדויק האזור לבדיה נתן כמעת את כל היצור שלו/ ואחרי הטיפול עם הכמויות של תוצרת הבית, היו מייצרים את ה"גרביים הזגוריאנים" המפורסמים.
בעקבות כל היצוא של מוצרי הסחר האלה, התחילו להופיע וספינות הזגוריאניות המפורסמות, שיצאו מזגורה כדי להעביר את הסחורה לכל הנמלים הגדולים של אירופה, קונסטנטינופול וסמירנה.
אז מצד המזרחי של פיליון, בזגורה וחורפטו היה קיים מרכז מסחרי מפותח עם חשיבות גדולה.
מה שקשור להיסטוריה החדשה יותר של פיליון, ב27 לאוקטובר 1916, 199 מתושבים בזגורה הקימו ארגון עם השם: "ארגון עירוני של החקלאים בזגורה". המוצרים החקלאיים העיקריים היו תפוחי אדמה ובוטנים.
באמצע שנות ה60 באזור גידלו תפוחי העץ מסוג סטארקין דליסיוס. ומאז מתחילה ההתפתחות של הארגון, שמגיע לשיא בשנת ה1980 והיום מייצר 10.000-15.000 טון תפוחי עץ כל שנה ובאותו זמן מייצר גם כן אגסים, קיווי, ערמונים, דובדבנים, זיתים ווכו . כיום הארגון הוא יחידת הכלכלה החשובה במגניסיה.
היום זגורה וחורפטו מציעים למבקרים באמצעות שיחזור והופעות, אפשרות לגעת בהיסטוריה, ובמקביל יש לציין את ההתפתחות הסוערת של התיירות.
בדרך הדגשה על עושר הטבע ועל התרבות באזורינו, בשילוב עם מקומות החופים היפים ביותר של פיליון וחורפטו וסיפורם קנטאורים המיתיים, המקום נעשה לתייר מקום חלומי לחופשה.
* אוקה – מדד משקל טורקי שווה ל 1,28 ק''ג.
