המיתולוגיה של פיליון
המיתולוגיה של פיליון
לפי האגדות פיליון היה בית המגורים של אלים אולימפיים, הארץ של הקנטאורים והמקום ל "גיגנטומכיה".
הרקולס, אכילס, יאסון ואסקלפיוס למדו כאן מוזיקה, מצוינות ואומנות הלחימה אצל הקנטאור כיירון. למדו גם כן את התכונות המרפאות של הצמחים בפיליון.
אסקלפיוס התקדם כל כך טוב, שעלה על המורה הקנטאור כיירון ויברא את הנחש, המקור של חיים ומוות, שעד היום משמש כסמל של מדע התרופות.
בפיליון נערכה החתונה של נימפת הים תטיס עם פלאוס. בחגיגה שבה לא הייתה מוזמנת האלה אריס, וכנקמה היא זרקה תפוח יץ מזהב שעליו היה כתוב: "היפה ביותר". כך נערכה התחרות הראשונה ליופי בין האלות היפות ובעלות רב עוצמה הרה, אתנה ואפרודיטה.
השופט פריס, נסיך טרויה, אז החליט לתת את התפוח עץ לאפרודיטה. אכילס האלמותי, בן של פלאוס ותטיס, לחם אחרי זה במלחמת טרוייה, משעה אנושי למשפחה של פריס וארצו. במיתולוגיה לומדים שנקמת היוונים על טרויים היה בגלל שהם הטילו אגרות על הספינות היווניות שנסעו בהדרדנלים הצרים אחרי פתיחת הדרכים הימים על-ידי הארגונאוטים.
פיליון השתתף עם תרומה מכריעה בתבוסה על הפרסים. באזור של מערות ימיות של פוסידון הגיעו 40 ספינות של קסרקס, כאשר התכניות שלו לשליטה ביוון והרחבת האימפריה שלו הים התיכון הושמדו אחרי תבוסה כבדה ליד סלמין בשנת 480 לפני הספירה.
גם כן פיליון נקשר עם מסע הארגונאוטים כאשר במאה 13 לפני הספירה ארגו התחיל את המסע מעיר יולקו עם המנהיג יאסון אל קולכיס הרחוקה באסיה כדי לקחת גיזת הזהב, סמל לכבוד ועושר.
יאסון חזר עם גיזת הזהב והביע בתור אשתו את המכשפה מדיאה – בת של מלך ייט, נכד של הליוס, וכוהנת של חקטה ואחר-כך המלכה של יוליקו. בעקבות הנסיבות היא נשארת בתור דמות טרגית ב"מדיאה" המפורסם של אוריפידס, ספר טרגדיה שמציגים על הבמה משנת 431 לפני הספירה.
המנהיג של הארגונאוטים ששמו דיומיד החליט לשנות את שמו ליאסון, משום שבזמן הלמידה שלו בפיליון אצל הקנטאור כיירון למד את צמחי מרפא.
ההיסטוריה של פיליון - היסטורית הקסם של פיליון
ההיסטוריה של פיליון - היסטורית הקסם של פיליון
פיליון ידוע מתקופה העתיקה בתור "הר הרפואי" בגלל הצמחים, שאפשר למצוא כאן.
ההיסטוריה של פיליון מתחילה כמעת באותו זמן שבו הוקמה דימיטריאדה, 300 שנים לפני הספירה בזמן שלטונו במקדוניה של דימיטריוס פוליורקיטיס. דימיטריאדה אז הייתה המרכז של מגניסיה והעיר הצליחה לעמוד מול הפלישות של אויבים רבים: הגוטים, הסלאבים, הטורקים, הבולגרים והפרנקים.
בתקופה הביזנטית אין לציין עיר חשובה בפיליון משום שכול האזור טסליה היה כל הזמן תחת הממשל הצבאי בגלל הפלישות של שבטים זרים כמו הגוטים /396 שנים אחרי הספירה/ והונים /539-540 שנים אחרי הספירה/ שאז היה בדימיטריאדה.
כאשר קונסטנטינופול נפל בידי הצלבנים בשנת 1204, המנהיג שלהם תפס טסליה ופיליון. בשנת 1222, העריץ איםירוס טאודורוס שיחרר את האזור משלטון הלטיני ובשנת 1393 טסליה נפלה תחת השלטון הטורקי.
בזמן המרד היווני, איש הכנסייתי אנטים גזיס פילוטיס הכין את הרקע למאבק העצמאות. פיליון השתתף במרד היווני עם סרן קיריאקו וסדקי שהתרחש ב7 למאי 1821, אבל הצבא הטורקי באזור רסק את המרד ושקעו אותו בדם.
בפעם השנייה, במרץ 1854, הפעילויות למרוד גם היו קטלניים. בסוף פיליון הצליח להשתחרר ב2 לנובמבר 1881 בעזרת הבריטים, התנועה ליוון חופשית ו בתמיכה של כוחות חיצוניים.
משנת 1830 ואחר-כך, התושבים של פיליון נודדו אל קווי הים, ושם הקימו ישובים. אך הם בשכיחות נעשו טרפים לשודדי הים ובגלל זה נאלצו לעבור למקומות יותר גבוהים. מקומות המועדפות היו ליד המנזרים.
באופן הנזכר בהסתברות גבוהה הקם גם הישוב הגדול והבולט ביותר של פיליון, זגורה וחוף של חורפטו.
המרכז הראשון של זגורה ההוא המנזר פראוברז'ניה סוטירוס.
המנזר הוקם סביב שנת 1160 אחרי הספירה והיה גדול עם הרבה נזירים, אך נשמד בשריפה באוגוסט שנת 1887.
בסביבת המנזר הוקמה השכונה הראשונה של זגורה סוטירה ועם הזמן הוקמו שכונות אחרות –גאורגי הקדוש, נדליה הקדושה, פטקה הקדוש.
הזגורה החדשה התחילה להתפתח במהירות, והחקלאות, הסחר ורוח הנוצרית פרחו.
דוגמאות להתפתחות הזאת היו האחוזות הבנויות באופן מעולה, המצבות והמסורת העשירה של הנוצרות.
בין המצבות של זגורה הראשון הוא מוזאון היווני – בית הספר ריגה פראו, שחלק ממנו נשמר עד היום, ליד תחילת הדרך לחורפטו. שם, סביר ביותר, היה נמצא הבניין של בית-הספר העתיק.
דוגמאות אחרות להתפתחותה של זגורה הם 1200 הספרים המקוריים, קודקסים וכתבי יד מספרייה העתיקה הזגוריאנית /תרומות מפטריארך קליניק השלישי, י' פקינגו, האחים לפטי ו וולטו/. גם כן יש 13,500 ספרים, שנתרמו על-ידי האחים קונסטנטינוס ואפוסטולוס קונסטנטינידיס, האחים אלקס וקון' קסבתי, טאודור אפנדוליס, המשורר ק' צקרדס ועוד.
גם כן, זגורה וחורפטו היו במקום הראשון לייצור משי /25,000-30,000 אוקים* בשנה/ עם יצוא לבריטניה, לדלמציה, לגרמניה ולחלקים אחרים באירופה. בנוסף, ממקומות שונים ביוון היו מביעים כמויות גדולות של צמר /יותר מדויק האזור לבדיה נתן כמעת את כל היצור שלו/ ואחרי הטיפול עם הכמויות של תוצרת הבית, היו מייצרים את ה"גרביים הזגוריאנים" המפורסמים.
בעקבות כל היצוא של מוצרי הסחר האלה, התחילו להופיע וספינות הזגוריאניות המפורסמות, שיצאו מזגורה כדי להעביר את הסחורה לכל הנמלים הגדולים של אירופה, קונסטנטינופול וסמירנה.
אז מצד המזרחי של פיליון, בזגורה וחורפטו היה קיים מרכז מסחרי מפותח עם חשיבות גדולה.
מה שקשור להיסטוריה החדשה יותר של פיליון, ב27 לאוקטובר 1916, 199 מתושבים בזגורה הקימו ארגון עם השם: "ארגון עירוני של החקלאים בזגורה". המוצרים החקלאיים העיקריים היו תפוחי אדמה ובוטנים.
באמצע שנות ה60 באזור גידלו תפוחי העץ מסוג סטארקין דליסיוס. ומאז מתחילה ההתפתחות של הארגון, שמגיע לשיא בשנת ה1980 והיום מייצר 10.000-15.000 טון תפוחי עץ כל שנה ובאותו זמן מייצר גם כן אגסים, קיווי, ערמונים, דובדבנים, זיתים ווכו . כיום הארגון הוא יחידת הכלכלה החשובה במגניסיה.
היום זגורה וחורפטו מציעים למבקרים באמצעות שיחזור והופעות, אפשרות לגעת בהיסטוריה, ובמקביל יש לציין את ההתפתחות הסוערת של התיירות.
בדרך הדגשה על עושר הטבע ועל התרבות באזורינו, בשילוב עם מקומות החופים היפים ביותר של פיליון וחורפטו וסיפורם קנטאורים המיתיים, המקום נעשה לתייר מקום חלומי לחופשה.
* אוקה – מדד משקל טורקי שווה ל 1,28 ק''ג.